התקפי זעם אצל ילדים הן למעשה התנהגויות שמביעות כעס, כאשר המקור שלו הוא רגש ראשוני כגון פחד, תסכול, חוסר אונים. למעשה כל קושי בהתמודדות עם מציאות בלתי רצויה.
לרוב, הן מאפיינות יותר ילדים סביב הגילאים 2-4, כאשר הילד מתחיל לגלות עצמאות ובמקביל מנגנון הוויסות החושי עדיין לא התפתח, אך הן עשויות להתרחש גם בשלבים מאוחרים יותר של החיים.
התפרצויות זעם אצל ילדים – מתי נחליט לטפל בהן?
כשהן מפריעות לתפקוד התקין בחיי היום יום הן לילד והן לסביבה. באמצעות אבחנה וטיפול ניתן לווסת מצבים של התקפי זעם אצל ילדים ולהפחית אותם בצורה משמעותית. הבנה מעמיקה בנושא תיתן לנו כלים להתמודדות במצבים כאלו, כך שנדע ממה כדאי להימנע, לדוגמא, בזמן התקף הזעם הילד לא פנוי לשמוע הסברים הגיוניים רציונליים.
כעס הוא רגש שלא ניתן להדחיק אותו. כעס שלא ניתן לו מקום עלול להצטבר ואז להשתחרר בבת אחת בלי שליטה, ובמקרים חמורים יותר יתבטא בכאבים בגוף ובחולי.
הבנה של המקור להתקפי זעם אצל ילדים מקלה מאוד את ההתמודדות המורכבת בעיקר בקרב הורים לילדים שחווים קושי בוויסות חושי, אימפולסיביות, קושי של קשב וריכוז והפרעת התנהגות מתריסה ODD. במקרה של התמודדות כזו, במיוחד כאשר הכעס מופנה כלפי ההורה, היא יוצרת תסכול, ייאוש וחוסר אונים מאחר וההורה לא תמיד מבין את פשרה. מכאן הדרך למעגל סגור של רגשות מהסוג הזה ובסופו של דבר כעס היא קצרה מאוד.
התפרצויות זעם אצל ילדים – מה מתחולל שם?
התקפי זעם אצל ילדים בחלק מהמקרים הם תוצאה של חוסר יכולת של הילד להיות מודע לחוויה שהוא חווה, לקושי שלו ולבטא אותו מילולית, במקרה כזה אין התאמה בין הביטוי שחיצוני של הילד לחוויה הפנימית שלו, מה שעלול להתפרש בצורה לא נכונה ולגרום לכעס גם אצלנו המבוגרים. ומה שיכול להסתכם באמירה פשוטה כמו "לא הבנתי את הכללים", "קשה לי לראות את כולם מסביבי מצליחים", יבוא לידי ביטוי בהתנהגות פרועה, אלימה, ביטוי מילולי קיצוני וכד.
לעתים התפרצויות זעם אצל ילדים הם תוצאה חוסר יכולת להכיל רגשות כגון בושה ותסכול וייתכן שיחפש לתלות את האשמה במישהו אחר.
חשוב לציין – הבנה לא תבוא במקום הצבת גבולות והתערבות במקרים של אלימות ופגיעה בסביבה.
גם כאשר אנחנו מודעים למקור הכעס, עדיין, ברגע האמת, לא תמיד יהיה קל לעצור, להזכר בידיעה הזו ולסמוך עליה שתכוון אותנו בהתמודדות. כאשר אנחנו מותקפים האינסטינקט הראשוני שלי יורה לנו להתגונן, לברוח או פשוט לקפוא ולא להגיב.
אף אחת מהתגובות האוטומטיות הללו לא תתרום לרגיעה, וחלקן אף תיצור תוצאה הפוכה.
מה כן יכול לסייע במקרה של התפרצויות זעם אצל ילדים?
להקדים תרופה ולאפשר לילד להציע רעיונות לפעולות שעשויות להרגיע אותו בעת ההתפרצות. מה הדבר שיוכל לעזור לילד להירגע, ולתרגל אתו במצבים של שגרה. אפשר לנצל את ההזדמנות בשיחות הללו להעלות מקרים שקשורים בדפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם – כך למעשה אנחנו מנטרלים את השיח בזמן שההתנהגות מופיעה ומונעים עימות נוסף.
נאה דורש נאה מקיים – לתרגל בעצמנו במצב של שגרה. באיזו פעולה אנחנו נוקטים ובאיזה אופן. חשוב מאוד לשמור על שליטה. כל מצב אחר עלול להוביל להסלמה.
במקרה של התקף כל ניסיון של תקשורת עם הילד נדון לכישלון. הילד לא פנוי להקשבה בוודאי שלא לשיפוטיות או ביקורת. על כן יש לצמצם לחלוטין את השיח אתו במצבים הללו, נסביר בשקט ובנחת שתוכלו לשוחח כשירגע.
כלים נוספים שעשויים לסייע ולווסת במקרה של התפרצויות זעם אצל ילדים הם עיסוק בפעילות גופנית, שימוש בכתיבה כאמצעי לתת ביטוי לרגש הקשה, האזנה למוסיקה.
שתי נקודות חשובות לסיום:
רגע ההתקף הוא הרגע בו הילד הכי זקוק לנו – לנחם, לחוש קרבה, להרגעה. זוהי למעשה זעקה לעזרה שהוא לא יודע לבטא. אם נעבוד על הרגשות הקשים שהדבר נעורר בנו ונדע שאין בהתנהגות של הילד משום ביטוי של זלזול, חוסר כבוד, או כל פעולה מכוונת אחרת נוכל להיות שם בשבילו ולהצליח להכיל את המצב שצורה קלה יותר.
שנית – דאגה, בלבול, בושה, אשמה וחוסר אונים, אלו הם חלק מהתחושות המלוות הורים שמתמודדים עם ילדים שחווים התפרצויות זעם והן לגיטימיות וטבעיות. לכן חשוב לא פחות להיות בחמלה כלפי עצמכם, לקבל את הקושי שבהתמודדות עם המצב, ובמקרה הצורך לפנות לייעוץ מקצועי.
הילד שלכם חווה התקפי זעם באופן שמשבש לו את שגרת היום יום? משפיע לרעה על הסביבה שלו? מוזמנים ליצור קשר לייעוץ ולטיפול
