תודעה מורכבת מאוסף החוויות האישיות שלנו. היא למעשה האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו. לרוב אנחנו מתהלכים עם לא מעט אמונות, תפיסות ומחשבות על עצמנו שלעיתים מאוד מקבעות אותנו. "אני ביישן", "אני עקשן", "אין סיכוי שאצליח ל….. ", "אני לא טיפוס של……" בתהליך של אימון אינטגרטיבי אנחנו מאתרים את אותן אמונות במטרה להוציא את הילד מתוך התבניות בהן הוא מקובע.
עקרון חשוב עליו מתבסס אימון אינטגרטיבי הוא גמישות תודעתית. גמישות תודעתית משמעה – יש ביכולתנו להשתנות. ההוויה שלנו היא אינסופית. לא נוכל לדעת את גבול יכולתנו להתפתח ולהשתכלל.
אף אחד לא יכול לחזות לאן ילד יכול להגיע חברתית או לימודית. אין גבול ללימוד של אף אחד מאיתנו. מה שמוביל להנחה נוספת בתהליך אימון אינטגרטיבי והיא שהקושי שהילד חווה אינו מצב קבוע.
בתהליך של טיפול אינטגרטיבי הילד לומד ראשית, כי הקושי הוא סמן לרצון שלו ולכיוון אליו הוא רוצה להתפתח, וחשוב לא פחות שהוא לא צריך להיות תלוי בסביבה שלו לשם כך.
חיזוק התודעה בתהליך אימון אינטגרטיבי
חיזוק התודעה משמעו ראשית, אני היוצר של החיים שלי, יש לי יכולת השפעה, אני לא קורבן של הנסיבות. חוסן נפשי – יכולת התמודדות טובה יותר עם אתגרים. אימוץ דפוסי חשיבה חיובית – מה שמאפשר חוויית רגשות חיוביים יותר.
זה לא אומר שלא נרגיש רגשות פחות נעימים, אבל נדע לפעול איתם באופן כזה שמידת ההשפעה שלהם עלינו לא תנהל אותנו.
אימון אינטגרטיבי נועד לחזק את התודעה של הילד באמצעות התרגילים המוצעים, כך שבסופו של דבר מצליח להשיג את המטרה שלשמה הגיע לאימון, וכעת כשיש בידיו את כל הכלים הוא יכול להשתמש בהם לכל מטרה בעלת ערך נוספת אותה ירצה לממש.
התרגילים המוצעים מאוד משמעותיים ועוצמתיים מאחר וההשפעה שלהם היא על התודעה. כשהילד מתרגל הוא זה שמשפיע על התודעה שלו, בניגוד לאדם מבחוץ שישב לשיחה עם הילד וינסה להשפיע עליו, במיוחד אם הוא נמצא בהתנגדות.
חיזוק התודעה בתהליך טיפול אינטגרטיבי מתמקד בשישה מרכיבים עיקריים:
כאשר הילד ילמד לעבוד בצורה נכונה עם כל אחד מהמרכיבים הוא למעשה יוכל לבטא את עצמו בצורה מיטיבה בעולם.
כוונה – המטרה שהילד מציב לעצמו בתחילת תהליך האימון. הכוונה היא למעשה איזושהי איכות פנימית שהילד ירצה לחזק ולגדל בעצמו בהתאם לקושי שלו. בטחון, קלילות, ביטוי עצמי וכד'. כבר במפגש הראשון של תהליך אימון אינטגרטיבי הילד מגדיר לעצמו את המטרה.
מחשבה – הבנת ההשפעה של המחשבה על הכוח ועל הגמישות של הגוף. מחשבה שלילית מחלישה, מחשבה חיובית מחזקת. הילד הוא לא המחשבה שלו. בחדר האימון אני אברר עם הילד איזה מחשבות יש לו על הקושי שלו ואיתם נעבוד. הילד ילמד לזהות מחשבות לא מיטיבות לחקור אותן, ולאמץ מחשבות מקדמות.
רגש – מעין אנרגיה בתנועה בתוך הגוף. הוא זה שיניע אותנו לפעולה או יגרום לנו להימנע, להתרחק או להתבדל. רגש הוא כמו תנועת גל – מגיע לשיא ומשם יורד חזרה ונרגע. בתהליך של אימון אינטגרטיבי ילמד הילד לזהות את הרגש ואף לאתר את המקור שלו. ניתן לו לגיטימציה מאחר וזה מה שעולה בנו וכל התכחשות לו רק תעצים אותו. עבודה נכונה עם רגשות עוזרת לווסת אותם וללמוד מהם על עצמנו ועל הרצונות שלנו.
שכל – מתייחס ליכולת של האדם ללמוד. יכולת זו באה לידי ביטוי דרך נוכחות, סקרנות והתעניינות ואלו הם שרירים שניתן לחזק. באמצעות תרגילים של הקשבה ונוכחות, אסטרטגיות למידה וזיכרון. הידיעה שמידת ההתעניינות לא בהכרח קשורה בתוכן אלא למיומנויות הלמידה. יכולת ההתעניינות שלי היא עניין של החלטה והיא שתקבע האם תחום מסוים הוא מעניין או משעמם. התרגילים המוצעים הם מעין משחקים כך שתהליך הטיפול האינטגרטיבי הופך חווייתי יותר.
דיבור – מרכיבי התקשורת הבינאישית. באמצעות התרגילים הילד ילמד לחזק את היכולת לבטא את עצמו, להתעניין בזולת וליצור מרחב נעים בינו לבין הזולת. (הרחבה תוכלו למצוא במאמר טיפול אינטגרטיבי / אימון אינטגרטיבי תקשורת בין אישית). באמצעות מודלים שונים של תקשורת הילד לומד לזהות האם הוא מתקשר מתוך מקום של קורבן? האם הוא מאשים? עד כמה הוא מקפיד על יצירת מרחב מכבד בינו לבין הזולת, כזה שמאפשר שיח נעים מתוך תחושת בטחון.
מעשה – בניגוד לחמשת המרכיבים הקודמים שמזמנים אותנו לעבודה פנימית, מרכיב המעשה מוציא אותנו החוצה. התרגילים יינתנו בהתאם למטרה שהילד הציב לעצמו. ילד שהגיע עם מטרה חברתית, נציע לו פעולות אקטיביות חברתיות. התרגילים יתפתחו בהדרגה בהתאם למידת הקושי של הילד. לדוגמא, ילד שיש לו קושי לישון מחוץ לבית – בהתאם למידת הקושי נשאל מה ביכולתו לעשות – מהו הצעד אותו יסכים לצעוד. אדם שידע לחזק את עצמו בששת מרכיבי התודעה יוכל לבטא את עצמו בצורה מיטיבה ויביא את עצמו לידי מימוש.
מרגישים שלילדכם יש צורך לחזק אחד או יותר מהמרכיבים? מעוניינים לשמוע עוד על אימון אינטגרטיבי? מוזמנים ליצור קשר
